שבת דף לב : דאמר לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס שמא אין עושים לו נס ואם עושין לו נס מנכין (רש »י:פוחתין) לו מזכיותיו אמר רבי חנין מאי קראה) בראשית לב, יא) « קטנתי מכל החסדים ומכל האמת »…
עין איה שבת פרק ב פסקה קצד: ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו ».
ראוי הוא שיהיה אוהב את הטבע, את הסדר וההדרגה המניחים מקום לו להיות פועל, לא נפעל. וזוהי שלמות יקרה לאדם, שיהיה חפץ באמת להיות פועל, וכשיהיה חפץ זה מתחבר עם הידיעה האמתית יהיה ודאי פועל טוב. והנחת מקום לאדם להיות פועל נותן הטבע, אבל הנס מהפך את האדם לנפעל, כי הוא אינו יכול לעשות בזה מאומה, ע »כ מגרע כחו של אדם… כשהאדם הוא הולך ופועל ע »י המכשירים שמוצא לפניו ממעשה שמים, הרי הוא מתדבק בדרכי ד’ יתברך פועל כל…
עין איה שבת פרק ב פסקה קצה: א »ר חנין מאי קרא, קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך ».
האדם הוא מתגדל לפי ערך רוב פעולותיו לטובה, וכל מה שהוא בהם משולל מפעולה אם מגיעה לו טובה על זה האופן הוא מתקטן, כי הנס והטבע שניהם מעשי ד’ המה. אמנם הנס יבא בהכרח כשאין האדם יכול להיות פועל, א »כ זהו אות כבר על קטנותו. והטבע הוא מעשה ד’ עם האדם עצמו, כי כל מה שהאדם עושה הלא הוא ג »כ מעשה ד’, ואין הפרש בין אם יהיו האמצעיים כחות המציאות או זריזות האדם, שכלו וחפצו, כשהוא ג »כ משתמש בהם, הוא ג »כ חלק מהמציאות שהיא כולה מעשי ד’, « גם כל מעשינו פעלת לנו »(ישעיה כו) . אלא שבהיותו פועל הוא מתגדל ג »כ מצד פרטיותו, ובהיותו נפעל הוא מתקטן, חי חיים של קבלה, לא של השפעה. וראוי לאדם לאהוב חיי השפעה, שהם חיי פעולה, שהוא חפץ ד’ היותר עליון, הרוצה בשלמות היותר עליונה של בריותיו. ולשם זאת התכלית העליונה לא חיסר כל דבר וענין המביא לידי הכשר תכלית זו….
« עין איה ברכות פרק א פסקה קמג:…ע »כ היו הניסים מחוייבים ומוכרחים בתחילת הכרת דעת ד’ בישראל « כי נער ישראל ואוהבהו »(הושע יא), אהבת הנער והילד הוא הנהגה כזאת שלגדול אינה בכלל הנהגת האהבה. למשל אהבת הנער תהי’ כשיתן אביו מחסורו משלו, ושל הילד הקטן תהי’ כשיתן ג »כ לתוך פיו, ושל הגדול תהי’ האהבה כשימציא לו מעמד שיוכל להנות מיגיע כפו וחריצותו. ע »כ משובחים מאד הם הניסים בזמן ילדות האומה, והביאו את התכלית של דעת ד’ וקרבתו, מה שלא היתה ההנהגה הטבעית יכולה להביא בשום אופן. אבל בהיות העם נעלה בהכרתו, אז טוב מאד שיתרגל בהנהגה שתביא אותו להחליף כח ולעסוק בשלמות וחריצות, בהרמת קרנו בכל הפרטים החמרים והמוסרים, מפני שיוכל כבר לשאוב דעת את ד’ ממקור הטבע התמידית, « שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה וגו' ». ע »כ במלחמת העי, שכבר היו ישראל מלומדים בניסים, ודעת ד’ היתה קרובה ללבבם, היה דבר טוב ושלמות במה שעסקו הם עצמם בהצלחתם. כי בודאי שלמות גדול הוא לאדם בהיותו עסוק לבדו בהצלחתו, כדברי הג »ר סעדיה ז »ל שאם הי’ שלמות להשיג שלמות בלא השתדלות היתה הנהגת השי »ת לנו ג »כ שלמות הנפש בלא השתדלות של תורה ומעשים טובים…
רמח »ל – דרך ה’ – חלק ראשון פרק ב :
ב. ואולם גזרה חכמתו, שלהיות הטוב שלם, ראוי שיהיה הנהנה בו בעל הטוב ההוא; פירוש – מי שיקנה הטוב בעצמו, ולא מי שיתלוה לו הטוב בדרך מקרה. ותראה שזה נקרא קצת התדמות, בשיעור שאפשר, אל שלימותו יתברך. כי הנה הוא יתברך שמו שלם בעצמו, ולא במקרה, אלא מצד אמיתת עניינו מוכרח בו השלימות, ומשוללים ממנו החסרונות בהכרח. ואולם זה אי אפשר שיימצא בזולתו, שיהיה אמיתתו מכרחת לו השלימות ומעדרת ממנו החסרונות. אך להתדמות לזה במקצת, צריך שלפחות יהיה הוא הקונה השלימות שאין אמיתת עניינו מכריח לו, ויהיה הוא מעדיר מעצמו החסרונות שהיו אפשריים בו. ועל כן גזר וסידר שייבראו ענייני שלימות וענייני חסרון, ותיברא בריאה שיהיה בה האפשרות לשני העניינים בשוה, ויותנו לבריה הזאת אמצעיים שעל ידם תקנה לעצמה את השלימויות ותעדיר ממנה את החסרונות; ואז יקרא שנתדמית במה שהיה אפשר לה לבוראה, ותהיה ראויה לידבק בו וליהנות בטובו:
רבנו ניסים, דרשות הר »ן הדרוש העשירי
נאמר: « פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת ובקרך וצאנך ירביון… ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה, וזכרת את ה’ אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל » (דברים ח, יב – יח). רצה בזה, כי עם היות שאמת שיש באישים סגולות מיוחדות לדבר מהדברים, כמו שיש אנשים מוכנים לקבל החכמה, ואחרים מוכנים לשית עצות בנפשם לאסוף ולכנוס, ולפי זה יהיה אמת בצד מה, שיוכל העשיר לומר כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה, עם כל זה, עם היות שהכח ההוא נטוע בך, זכור תזכור הכח ההוא מי נתנו אליך ומאין בא. והוא אומרו (שם יח) « וזכרת את ה’ אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל », לא אמר וזכרת כי ה’ אלהיך נותן לך חיל, שאם כן היה מרחיק שהכח הנטוע באדם (לא) יהיה סיבה אמצעית באסיפת ההון, ואין הדבר כן, ולפיכך אמר כי עם היות שכחך עושה את החיל הזה, תזכור נותן הכח ההוא, יתברך.
